<h1>ספר השטרות לרבינו יהודה אלברצלוני</h1>
<h2>דף כד:</h2>
והשטר המ"ד הוא שטר סלקתא. והוא שטר סילוק כענין שאמרו רבותינו בענין השותפין ומעידין זה על זה אמאי נוגעין [ב]עדותן הן הכא במאי עסקינן דכתב ליה דין ודברים אין לי על שדה זו [וכי כתיב ליה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו] ואין לי עסק בה וידי מסולקות ממנה לא אמ' כלום הכא במאי עסקינן בשקנו ממנו וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני בעל חובו והאיך יעידו אלו עליה וכו' עד סופא דמתרצינן אלא כגון דקביל עליה אחריות דאתיא מחמתיה כגון דאי אתי בעל חוב דידה וטריף ליה משותפיה (משלכי) [משלם] ליה מדידיה דהשתא ודאי לאו נוגע בעדותו הוא. תניא בני העיר שנגנבה ספר תורה שלהן אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר אמאי ליסלקו לנפשיהו בתרי מינייהו ולידייני ומתרצינן שאני ספר תורה (לשמועה) [דלשמיעה] קאי ולא מצי לסלוקי נפשייהו אבל מידי דמצי לסלוקי נפשייהו מסלקי (ומשחרי) [ומסהדי] וכן הלכתא. ובהני ענינא כולהו קרינן ליה שטר סילוק כל אדם שיש לו שיתוף בדבר ומסתלק ממנו וקונין ממנו עדים על כך לאחר שהוא מסולק לאותו דבר בקנין גמור יכול להעיד ולדין בה ואי לא לא.
וזהו נוסח שטר סלקאתא. יודעים אנו חתומי עדים חתומי מטה עדות ברורה שאמ' לנו פלוני בן פלוני הוו עלי עדים וקנו ממני וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות ותנו לו לפלוני בן פלוני להיות בידו לזכות מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלימה מחמת אותה שדה פלוני שהיה (לו) [לי] בה מקדם חלק וזכות והשתא קא מסתלקנא מיניה מהדין ארעא ולית לי בה חלק ואחסנא ולית לי בגויה דין ודברים ולא אפי' עיסקא ומסלקנא ידי מינה דלא למידן ודלא למיזכא ודלא למיהב הרמנא ולא לבטולי הרמנא ולא לאוקומי זכותא ואחילנא ומחילנא בה כל חלקי וזכותי וקנו ממני בקנין שלם דמקבילנא עלי להדין פלוני בר פלוני אחריות דאתיא מחמתי ומעתה הריני עליה כשאר כל אדם ואין לי חלק וזכות ורשות ולא שום הנאה בעולם ואחריות דנן דאתי מחמתיה דקביל עלי שריר ומקויים וחזק כראוי כאחריות וחומר ודין כל אחריות דנהיגי בישראל מיומא דנן ולעלם. וקנינא מפלוני בר פלוני דנן לפלוני בר פלוני דנן במנא דכשר למקניא ביה, ומה שהיה בפנינו וכו' והכל שריר וקיים. ולאחר שקונין ממנו בהאי שטר סילוק כמו שכתבנו יכול הוא להעיד לו בהאי ארעא.
